<h1>בה"ג הלכ' כבוד אב ואם</h1>
<h2>דף ל:</h2>
תניא (ויקרא י"ט, ג') איש אמו ואביו תיראו אין לי אלא איש אשה מנין, תלמוד לומר תיראו הרי כאן שנים, אם כן מה תלמוד לומר איש, איש ספק בידו לעשות אשה אין ספק בידה לעשות מפני שרשות בעלה עליה. אמר רב אידי בר אבין ואם נתגרשה שניהם שוין וחייבין בכבוד אב ואם.
תנו רבנן נאמר (משלי ג', ט') כבד את ה' מהונך ונאמר (שמות כ', י"ב) כבד את אביך ואת אמך השוה הכתוב כיבוד אב ואם לכיבוד המקום, נאמר (דברים ו', י"ג) את ה' אלהיך תירא ונאמר (ויקרא י"ט, ג') איש אמו ואביו תיראו השוה הכתוב מוראת אב ואם למוראת המקום. נאמר (שם כ"ד, ט"ו) איש כי יקלל אלהיו ונאמר (שמות כ"א, י"ז) ומקלל אביו ואמו השוה הכתוב ברכת אב ואם לברכת השם, אבל בהכאה אי אפשר מפני ששלשתן שותפין בו. ת"ר שלשה שותפין יש בו באדם הקדוש ברוך הוא אביו ואמו, בזמן שהן מכבדין אב ואם אומר הקדוש ברוך הוא מעלה אני עליהם כאילו כבדוני. תני תנא קמיה דרב נחמן בר יצחק (ל"א.) בזמן שהבן מצער לאביו ואמו אומר הקדוש ברוך הוא יפה עשיתי שלא דרתי ביניהם שאילו דרתי ביניהם ציערוני. תניא רבי מאיר אומר גלוי וידוע לפני הקדוש ברוך הוא שהבן מכבד את האם יותר מן האב מפני שמשדלתו בדברים לפיכך הקדים הקב"ה כיבוד אב לכיבוד אם. וגלוי וידוע לפני מי שאמר והיה העולם שהבן מתירא מאביו יותר מאמו מפני שמלמדו תורה, לפיכך הקדים הקב"ה מורא האם למורא האב.
<h2>דף לא:</h2>
ומחייב ליקורי בחייו ובמותו דתנו רבנן מכבדו בחייו מכבדו במותו. בחייו כיצד, נשבע בדבריו, שיגרו למקום לא יאמר מהרוני בשביל עצמי שלחוני בשביל עצמי פטרוני בשביל עצמי, אלא מהרוני שלחוני פטרוני בשביל אבא. במותו כיצד, היה אומר דבר שמועה משמו לא יאמר כך אמר אבא, אלא כך אמר אבא מרי הריני כפרת משכבו, והני מילי בתוך שנים עשר חודש אבל לאחר שנים עשר חודש, זכרונו לחיי העולם הבא.
ת"ר איזהו מורא ואיזהו כיבוד, איזהו מורא, לא יעמוד במקומו ולא ישב במקומו ולא יסתור את דבריו ולא יכריעו, איזהו כיבוד, מאכיל ומשקה מלביש ומכסה מוציא ומכניס.
<h2>דף לב.</h2>
תניא ר' אלעזר בן מתתיה אומר אבא אומר השקיני מים ויש לפני דבר מצוה, מניח אני כיבוד אבא ועוסק בדבר מצוה, שאני ואבא חייבין בדבר מצוה, איסי בן יהודה אומר אם איפשר לעשות על ידי אחרים תיעשה על ידי אחרים ועביד שליחותא דאבוה, כדי שיתקיימו שניהם, ואמר רב אדא בר מתנה הלכה כאיסי בן יהודה. מימר קאמרינן מאכילו ומשקה מלביש ומכסה משל אב או משל בן, היכא דרויח בן ולאב לית ליה לא תיבעי לך, כיון דאמיד למיעבד צדקה בעלמא חיובי מיחייב, אלא כי תיבעי לך דלא רויח בן מאי, ת"ש דאיתמר רב יהודה אמר משל בן, רב נתן בר אושעיא אמר משל אב, ואורו ליה רבנן לר' ירמיה כדברי האומר משל אב, וכן הלכה.
